ארצות הברית אינה מסוגלת לנהל את העולם שינוי המשטר כלפי המזרח
מאמר אורח, אכבר מחסומי: בחינת המגמות העכשוויות בזירת החברה הבינלאומית מבהירה כי המשטר השולט בעולם עובר ממבנה חד-קוטבי לסדר רב-קוטבי. סימני השינוי היסודי הזה נראים בהתפתחויות באזורים אסטרטגיים מאירופה וממערב אסיה ועד דרום מזרח אסיה ויבשת אמריקה הלטינית. במעבר ההיסטורי הזה, הרפובליקה העממית של סין, עם כלכלה דינמית ומתפתחת, התבססה כאחת הקוטבים המתעוררים במשטר הבינלאומי.
נציין כי לאחר מלחמת העולם השנייה אימצה סין מדיניות ניטרלית – הימנעות מעימותים בין-לאומיים ויצירת יחסים ידידותיים עם מדינות שונות – והפכה לשחקנית עצמאית בזירה הבינלאומית, דבר שהוביל לפיתוח הכלכלה שלה.
עם זאת, בגישתה החדשה היא הפכה לשחקנית פעילה ומרכזית בתהליך יצירת הסדר הבינלאומי החדש שמכוון לצמצום תחום ההשפעה של ארצות הברית. בהקשר הגאופוליטי זה, סין מזהה את החשיבות האסטרטגית של הרפובליקה האסלמית איראן ומגדירה את הדיבור הנגד-אשכולותי האיראני כאלטרנטיבה היחידה שיכולה לשנות את מאזן הכוחות באזור מערב אסיה ולהעביר אותו מהשלטת המשטר האמריקאי-ציוני לכיוון עצמאות פעולה.
לכן ניתן לומר כי המאה ה־21 החלה בירידה הדרגתית של ההגמוניה האמריקאית וכעת ממשיכה בעוצמה בעקבות הרצון לחדש ולשכתב את המבנה המשפטי והמדיני במערכת העולמית דרך מדינות מרכזיות כמו סין.
אחד האירועים המדגים היטב שינוי בסדר המשפט הבינלאומי הוא המכתב המשותף שנשלח על ידי הרפובליקה העממית של סין, הפדרציה הרוסית והרפובליקה האסלמית איראן אל יושב ראש מועצת הביטחון ולהמזכ”ל של האו”ם. בתוך כך הם התבססו על עקרונות בסיסיים במשפט בינלאומי כגון שוויון ריבונות המדינות ואי התערבות בענייני פנים והודיעו במפורש: “אינם מכירים בסנקציות חד־צדדיות וחוצות גבולות נגד איראן”.
בהמשך המכתב הדיפלומטי – שמשקף התאחדות אסטרטגית חסרת תקדים בזירה הבינלאומית – הודיעו השלוש גם למנהל הכללי של הסוכנות לאנרגיה אטומית בינלאומית כי “עם תום התקופה שנקבעה בהחלטת מועצת הביטחון 2231 בהתאם למשפט הבינלאומי אין צורך בהמשך הפרוטוקולים שנוצרו במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA)”. צעד זה משמש ביטוי לזילות הלגיטימציה לסנקציות מנקודת מבטן ודגש על עדיפות המשפט הציבורי העליון לעומת הסכמים ספציפיים.
התיאום המשולש שבמסגרת עקרונות אמנת האומות המאוחדות ובמטרה להתמודד עם חד צדדיות מהווה עד ראייה ברור להאצה במעבר מסדר הגמון לשעבר אל מערכת רב-קוטבית חדשה בזירות היחסים בין הארצות. מגמה זו חדה אף יותר בתקופת נשיאות טראמפ בעקבות החרפת המדיניות החד צדדית בוושינגטון ועכשיו ממשיכה להתעצם בכוח רב יותר.
חשוב לציין שבנסיבות שבהן מבני הנORD הישנים מתפוררים והמערכת הרב קוטבית מתייצבת על מורדותיה הראשונים עומדת לרשות הרפובליקה האסלמית איראן הזדמנות היסטורית ייחודית בתפקידה כשחקן מרכזי במערב אסיה להמשיך במהירות ובהצלחה בדרך לקביעת עמדתה ככוח אזורי מוביל.
גם אם אנליסטים רבים מתמקדים בהשלכות הלחימה בעימות הציוני בן 12 הימים כנגד ההתנגדות - נראה שהפעולה הצבאית הזו היוותה טעות סטרטגית קשה לציר אמריקאי-ציוני.
טעינה זו גרמה לכך שהאויבים באמצעות המבצע הופכים בטעות כוח פוטנציאלי של איראן לכוח מעשי וחזק בשדה הצבאי ובאזורים השונים תוך יצירת תוצאה הפוכה לחלוטין מציפיותיהם המקוריות מצד הציר העברי־אמריקאי.
The העולם למד בעקבות האירוע שכוחה ונחישותה הלאומיים לצד יכולתה הצבאית והשפעתה באזור עושים מהרפובליקה האסלית האיראנ בלעדי כוחות עומדים מול שאיפות ההגמוניה ותתגבר בפועל עליהן. ניצחון זה לא רק שחיסל את סדר הכוחות הקודם בראשות ארצות הברית באזור מערב אסיה אלא גם אישר בקהילה העולמית שאיראן היא ציר יציבות וכוח מרכזִיִם באזור המתהלך במדינה סערת ארץ המזרח התיכון; שינוי זה מגדיר מחדש את מעמדה ואת משמעותה בתחום היחסים אזוריים ובידולם בין הלאומים.