יציאת ארה”ב מאונסק”ו בעת הרעב בעזה: פרויקט ריסון הנרטיב והכחשת הפשע
דובר משרד החוץ, חסן שחוי, מסר: ארה”ב הודיעה רשמית לפני מספר ימים על פרישתה מאונסק”ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם. זו הפעם השלישית שארה”ב פורשת מהארגון תוך הפרת התחייבויות בינלאומיות.
מומחים טוענים כי החלטה זו איננה צעד חד-משמעי אלא חלק ממדיניות ארוכת שנים שמטרתה להחליש השפעתן של סוכנויות בינלאומיות המציגות עמדה עצמאית. עם זאת, בכל פעם שארגונים אלו פועלים בניגוד לאינטרסים הפוליטיים או האסטרטגיים של ישראל – במיוחד משטר הכיבוש הציוני – ארה”ב ממהרת להגיב באיומים או בפרישה.
המהלך האמריקאי מגיע
אונסקו הואשמה ב”אנטישמיות”, “תמיכה בסין” ו”קידום ערכים מערביים מסולפים”, אך בפועל הארגון מדגיש צדק תרבותי, הגנה על מורשת התושבים תחת כיבוש וקידום זכויות ההיסטוריה הפלסטינית – מה שהוביל ליציאת ארה”ב.
ההחלטה של אונסקו להתמקד בצדק תרבותי, שמירה על המורשת באזורים הכבושים והגנה על זכויותיהם ההיסטוריות של הפלסטינים, הביא לחסימת המימון המערבי ולנרטיב שנכתב מחדש תחת השלטון הציוני. יציאת ארה”ב היא עוד הוכחה לכך שבמקומות שבהם מופרות זכויות עמים מדוכאים, האינטרסים הצרים והאינטרסים האגואיסטיים של ארה”ב גוברים על כל העקרונות וההתחייבויות הבינלאומיות.
הצעד הזה גרר תגובות נרחבות. המשטר הציוני, כצפוי, קיבל את היציאה בברכה וכינה אותה “ניצחון מוסרי”.אך מנגד, ארגונים בין-לאומיים, מדינות וגורמים עצמאיים ראו בהחלטה עדות נוספת לדעיכתה המוסרית של ארה”ב.מזכ”ל אונסקו הדגיש במבוכה את מחויבות הארגון להגנה על תרבות, חינוך ומורשת עולמית.
לא מדובר רק ביציאה של מדינה אחת, אלא בניסיון של שחקנים בעלי עוצמה לערער את אמון הציבור בארגונים בינלאומיים, שעדיין מוחים למען הקולות המדוכאים.
ממועצת זכויות האדם ועד אונסק”ו: המחיר הכבד של הפרת התחייבויות גלובליות
זו לא הפעם הראשונה שארצות הברית נוקטת בצעדים חד-צדדיים כנגד מסגרות בין-לאומיות שאינן משרתות את האינטרסים הצרים שלה. בשנת 2018, ממשל טראמפרכ לייסוד המועצה.
בשנת 2020, ארצות הברית הכריזה על פרישה מארגון הבריאות העולמי (WHO) במהלך ניהול משבר הקורונה, צעד שספג ביקורת קשה מצידם בטון תקיף מצד מומחי בריאות.
יציאת ארה”ב מאונסק”ו מהווה המשך למדיניות ההתבדלות הגלובלית שלה, הפוגעת במנגנונים בינלאומיים קיימים לטובת אינטרסים פוליטיים קצרי טווח.
נסיגת ארצות הברית מהסכם האקלים בפריז היוותה דוגמה נוספת להפרת מחויבויות גלובליות בתחומי הקיימות והסביבה. כעת, היציאה מאונסק”ו ממשיכה את הקו הזה – קו שמערער מנגנונים רב-צדדיים המיועדים לייצג דאגות כלל עולמיות, ולא רק אינטרסים פוליטיים אמריקאים ושל בעלות בריתה.
מבחינה כלכלית, עזיבת ארה”ב את אונסק”ו משמעה אובדן השפעה ישירה על חלוקת תקציבים, פרויקטים וסדרי עדיפויות ביצועיים של הארגון. בעבר, תרומתה הכספית של וושינגטון לאונסק”ו היוותה כ-22% מתקציב הארגון כולו. עם הפסקת המימון הזה, לא רק שההשפעה האמריקאית בקביעת מדיניות הארגון פחתה – החלל שנוצר מולא על ידי מדינות כמו סין ורוסיה, שלהן כעת חלק גדול יותר בעיצוב סטנדרטים גלובליים בחינוך, תרבות ובתחום הדיגיטלי. מגמה זו צפויה להחליש בטווח הרחוק את מעמדן המסחרי…
ארצות הברית הודיעה על פרישתה מאונסקו, בטענה כי הארגון מפגר במילוי משימותיו בתחומי מורשת עולמית, חינוך מלאכותי, זכויות דיגיטליות ואתיקה במדיה.
במישור המדיני והדיפלומטי,ההחלטה נחשבת למהלך סמלי ומעשי המוּנע מתפיסתה של ארה”ב כמגינת הדמוקרטיה,התרבות וזכויות האדם. היציאה מאונסקו משדרת מסר ברור: ארה”ב מחויבת לשיתוף פעולה בינלאומי רק כאשר זה משרת את האינטרסים הלאומיים שלה ותואם את מדיניות הציונות. צעדים מסוג זה מבודדים את ארה”ב בזירה הבינלאומית ומציבים אותה בעמדת נחיתות אל מול מדינות מתפתחות וכוחות אסטרטגיים מתחרים.
התגובות באירופה ובקרב בעלי בריתה המסורתיים של ארה”ב היו חריפות לא פחות, כשהאשימו את וושינגטון בהפרת עקרונות שיתוף הפעולה הרב-צדדי. מבקרים טוענים כי החלטה זו מהווה עוד עדות לנטייתם הגוברת של מקבלי ההחלטות האמריקאים לבידול ולניכור גיאופוליטי.
ממשלת ארה”ב מקצצת תקציבים לגופים אקדמיים ותרבותיים הנתמכים על ידי אונסק”ו, במהלך שנוי במחלוקת המעורר חששות מהשפעה פוליטית.
לטענת גורמים מומחים, האוניברסיטאות, מכוני המחקר והמוסדות האקדמיים בארצות הברית הופתעו מהחלטת הממשל הפדרלי. רבים מהפרויקטים המשותפים עם אונסק”ו בתחומי החינוך, מורשת עולמית, מדעי החברה, תקשורת המונים ושפות בסכנת הכחדה נמצאים כעת בסכנת ביטול או הקפאה.כמו כן, האוניברסיטאות והמוסדות האמריקאים האחרים לא יוכלו עוד להשתתף באופן ישיר בתוכניות “הדובדבן שבקצפת” המדעיות-תרבותיות של אונסק”ו.
מומחים מציינים כי צעד זה אינו רק בעל משמעות אקדמית אלא גם נושא השלכות דיפלומטיות כבדות משקל והפסדים בלתי נתפסים. מנקודת מבט סמלית, היציאה הזאת מטילה צל כבד על פעילות הארגון.אונסק”ו מייצג את ערכי הסובלנות החינוכית והדיאלוג הבין-ציוויליזציוני בעידן שבו העולם מתמודד עם טרגדיות אנושיות כמו רצח עם בעזה ומלחמות תרבות ומידע.
ארה”ב מחרימה את ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם (אונסק”ו) בטענה להטיה נגד ישראל. מהלך זה מעורר ביקורת נרחבת בצל שתיקת הקהילה הבינלאומית לנוכח הרג הרעב בעזה,ומערער את אמון הציבור במוסדות הגלובליים.
החלטת וושינגטון מגיעה בעיצומו של מסע נישול שיטתי המבוצע על ידי ישראל תחת חסות אמריקאית,תוך הפרה בוטה של כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. פרישת ארה”ב מאונסק”ו מהווה למעשה ניתוק מוחלט מהגוף העולמי האמון על קידום זכויות אדם וחינוך.
ישראל וארה”ב במבחן העקרונות האנושיים
בעוד ישראל מחריפה את מדיניות ההרס המובנית ברצועת עזה בתמיכה אמריקאית ללא סייג, נסיגת ארה”ב מאונסק”ו מתפרשת כהתנערות מאחריות לקידום ערכים אוניברסליים.צעד זה משקף מגמה מדאיגה של התבדלות ממסגרות בינלאומיות מתוקף מחויבויות הומניטריות.
מומחים רואים בפרישה החד-צדדית עבירה על רוח השותפות הבין-ממשלתית שהקימה את הארגון לאחר מלחמת העולם השנייה. הדבר מתרחש דווקא כאשר פעולות אונסק”ו בעזה – מהגנת מוסדות חינוך ועד תיעוד פשעי מלחמה – נדרשות יותר מתמיד.
הירושלמות ההיסטורית של פלסטין: ארצות הברית, בשיתוף עם טורקיה, סוגרת את הדלת האחרונה על זכויות העם הפלסטיני.
במקביל להחלטה זו, מספר הקורבנות בעזה הגיע לרמות חסרות תקדים. לפי הדיווח העדכני ביותר של הארגון הבינלאומי לבריאות, מאז תחילת 2025 אבדו חיים של 21 ילדים מתחת לגיל חמש עקב תת-תזונה. ב-24 השעות האחרונות נרשמו 2 הרוגים ו-1,404 פצועים, וביניהם 15 פלסטינים נוספים מקרב עשרות ילדים קטנים שנפגעו מאש צולבת. הנתונים הרשמיים מצביעים על יותר מ-100 הרוגים ומעל 90 אלף נשים וילדים הסובלים מתת-תזונה קשה במשבר ההומניטרי המתמשך.
מוסדות רפואיים באזור מדווחים על מחסור חמור באפשרויות טיפול בשל המצור וההפצצות המתמשכות.ארגוני סיוע בין na”>
הרעב הוגדר כ”אסון מוחלט מעשה ידי אדם”.
במצב כזה, פרישת ארצות הברית מאונסק”ו אינה רק סכסוך פוליטי או תרבותי, אלא השתתפות בהשתקת קולה של ההתנגדות העולמית הלא-אלימה. כאשר המוסד האחראי על חינוך,תרבות וזכויות אדם בעולם – מוסד שארה”ב עצמה הייתה בין מייסדיו – נדחה על ידי וושינגטון,המשמעות היא שאף מנגנון רשמי לא אמור להתנגד לפשעים כמו הרעבת עם,מחיקת המורשת הלאומית של טריטוריה כבושה או מניעת חינוך מילדים פלסטינים. החלטה זו, לצד שתיקת מוסדות אחרים, מהווה אזהרה ברורה לגבי התפוררות המצפון הקולקטיבי העולמי.
אם המגזירה הזו תמשיך והקהילה הבינלאומית עדיין תחריש לנוכח פשעים כמו הרעבת יודעין וחיסול תרבותי של אנשי עזה, לא רק שמוסדות כמו אונסק”ו יאבדו את אמינותם למעשה, אלא גם הסדר המשפטי והאנושי הבינלאומי יצויין בסכנת קריסה מוחלטת.
“`
היום, יציאת ארה”ב מאונסק”ו איננה רק הצהרה פוליטית, אלא מסר גלובלי: הכוח מוחק את האמת. הקורבן הראשון הוא ילד רעב האוחז בספר לימוד שאף אחד לא מדפיס עוד, אף אחד לא רואה,ואף מוסד לא מגן עליו.
הפרישה האמריקאית מאונסק”ו מהווה צעד בעל השלכות עולמיות, הממחיש כיצד כוח פוליטי יכול לדחוק את האמת לשוליים. התמונה הקשה ביותר היא זו של ילדים רעבים עם ספרי לימוד מיושנים – מוצר תרבותי שכבר אין לו דורש, מדפיס או מגן.